ההבדל בין DHCP ו- IP סטטי ההבדל בין

DHCP לעומת IP סטטי

IP סטטי הוא לא ממש מורכב כמו זה פשוט אומר כי ה- IP של אלמנט מסוים ברשת כמו מחשב או נתב נשאר זהה בכל. השיטה הקלה ביותר להשגת זה יהיה על ידי הגדרת כרטיס הרשת כדי לקחת את אותו IP. אבל יש מגבלות על שימוש IPs סטטיים, שלא לדבר על זה זה מייגע עבור מנהל, ואת כתובות IP דינמי משמשים במקום. Dynamic Config Configuration Protocol, המקוצר ל- DHCP, הוא פרוטוקול להקצאת כתובות IP בחינם למחשבים המחוברים לרשת.

- <->

השימוש ב- DHCP הוא יתרון עבור מנהלי רשת משום שהוא מסיר את המשימה החוזרת של הקצאת כתובות IP לכל מחשב ברשת וכאשר הוספת יחידות נוספות. זה עלול לקחת רק רגע אבל כאשר אתה מגדיר מאות מחשבים, זה באמת נהיה מעצבן. נקודות גישה אלחוטית גם לנצל DHCP כך שמשתמשים כבר לא צריך להגדיר את המחשבים הניידים שלהם כדי להתחבר. לאחר IPs סטטי ו ניחוש אשר IP אינו בשימוש הוא באמת מטריד זמן רב, במיוחד עבור אלה שאינם מכירים את התהליך.

-> ->

למרות שיש יתרונות ל- DHCP וכתובות IP דינמיות, עדיין יש יישומים שבהם אתה צריך להיות IP סטטית. דוגמה אחת טובה היא כאשר יש לך שרת אינטרנט מקומי מותקן. DHCP מסוגל להקצות כתובות IP דינאמיות וסטטיות, כל עוד יש לך הגדרה נכונה. הקצאת IP סטטית מושגת על-ידי שיוך כתובת ה- IP לכתובת ה- MAC, שהיא ייחודית, של כרטיס הרשת. בכל פעם שהמחשב מבקש כתובת IP, שרת DHCP יזהה את כתובת ה- MAC של כרטיס הרשת ולהקצות אותה כתובת IP.

DHCP הוא כלי פשוט למדי לשימוש והעובדה שהוא נכלל לעתים קרובות ברשימת התכונות של רוב הנתבים נותן לנו שום סיבה לא להשתמש בו. גם אם אתה צריך להשתמש ב- IP סטטי, DHCP עדיין מסוגל לעשות זאת.

סיכום:

1. DHCP הוא פרוטוקול לאוטומציה של המשימה של הקצאת כתובות IP בזמן ש- IP סטטי הוא כאשר רכיב רשת מסוים מקבל את אותה כתובת IP כל הזמן

2. DHCP משמש בעיקר להקצאת כתובות IP דינאמיות, אך ניתן להשתמש בו גם להקצאת כתובות IP סטטיות

3. DHCP משמש בנקודות גישה אלחוטיות, שכן שימוש ב- IP סטטי יהיה מטריד מדי

4. DHCP מנוצל ברוב הרשתות משום שהוא קל אך עדיין IPs סטטי נדרש במקרים מסוימים