ההבדל בין פתח לחמאס ההבדלים בין

הסכסוך בן עשור בין ישראל לפלסטין חוזר במחצית הראשונה של ה -20 מֵאָה. כבר ב -1939 המליצה הרשות המנדטורית כי פלשתינה תהיה מדינה מאוחדת ועצמאית. עם זאת, יישומה של הצהרת מדיניות זו נבלמה על ידי ההגירה היהודית המסיבית שנגרמה על ידי זוועות השואה ועל ידי האופוזיציה הציונית הגוברת.

- שאלת פלסטין - שנותרה בלתי פתורה - הוענקה לאו"ם. עם החלטות העצרת הכללית של האו"ם 181 (II) ו- 194 (III) - הראשונה להקמת מדינה ערבית פלסטינית המבוססת על גבולות החלוקה והאחרת הקוראת להחזרת פליטים פלסטינים - הקהילה הבינלאומית

דה פקטו > הכירה בזכות להגדרה עצמית של העם הפלסטיני. עם זאת, ישראל כבשה באופן בלתי חוקי 77% משטח פלשתינה במלחמת 1948 - ערבית, שזוכרת על ידי הפלסטינים כ"נכבה "(קטסטרופה) - וגרמה לעקירה פנימית ולגירוש של מעל 700, 000 פלסטינים. יתר על כן, במלחמת ששת הימים סיפחה ישראל את השטחים הנותרים והמשיכה באג'נדה של גירוש פלסטינים בכוח והרס חסר אחריות של כפרים ובתים פלסטיניים. ישראל ממשיכה את סיפוחה הלא חוקי של שטחים פלסטיניים ופוגעת ללא הפוגה בזכויות היסוד, כולל זכות השיבה, של העם הפלסטיני. השאלה הישראלית-פלשתינית נותרת במרכז סדר היום הבינלאומי, אך שום מעורבות חיצונית לא הצליחה לפתור את הקיפאון של העשור ולא לעצור את ההפרות האכזריות של הכוחות הישראליים. בעוד פלסטין אינה מוכרת כמדינה עצמאית, מפלגות פלסטיניות ממשיכות לעסוק בפעולות שלום ולא שלום כדי להשיג סוף סוף עצמאות ולהשיב לעצמה את השליטה על השטחים שנכבשו על ידי מתנחלים ישראלים. שתי הפלגים הפוליטיים העיקריים של פלסטין - שניהם חותרים לעצמאות אך באמצעים שונים מאוד - הם פת"ח וחמאס. פתח

שם מלא: "פתח" הוא ראשי התיבות של "חרקת אל-תחריר אל-פלשטיניה" (תנועת השחרור הפלשתינית) - ומשמעותו "כיבוש"

מקורות: שנות החמישים

מייסד: יאסר ערפאת

פת"ח הוקמה בסוף שנות ה -50 כדי לשחרר את פלסטין מהכיבוש הישראלי באמצעות מאבק מזוין ואלים. בגדה המערבית, הגישה האלימה של פתח השתנתה בהדרגה לעמדה מתונה יותר. בשנות התשעים הכיר יאסר ערפאת בתוקפה של שתי מדינות לשני עמים וחתם על הסכמי אוסלו עם ישראל.

הסכם אוסלו - שנחתם בשנת 1993 - היה ההכרה ההדדית הרשמית הראשונה בין אש"ף לבין מדינת ישראל. בהסכמים התחייבו שני הצדדים לשאת ולתת על פתרון שלום ולסיים את הסכסוך. בעוד שהקמתה הרשמית של מדינה פלסטינית לא נקבעה רשמית, הם העבירו את השליטה על הערים הפלסטיניות העיקריות בעזה ובגדה המערבית לרשות פלסטינית חדשה. עם זאת, הסכמי אוסלו מעולם לא יושמו במלואם, והיחסים בין שתי המפלגות הידרדרו שוב.

• היחס של פתח לישראל:
• כיום, פתח תומך בהתנגדות שלום נגד הכוח הכובש;
• תומך בפתרון שתי המדינות; ו

רוצה להקים מדינה פלסטינית ברצועת עזה הכבושה ובגדה המערבית, עם ירושלים המזרחית כבירה.

הפתח נטש את מקורותיו האלימים וכעת הוא תומך עיקרי בהתנגדות לא אלימה ושלווה נגד הכיבוש. בנוסף לכך, גדודי חללי אלאקצא המזוהים עם פתח מקדמים את חמאס בהפסקת אש מיליטנטית נגד ישראל למעלה מעשר שנים. עם זאת, בעוד חטיבות אמר כי רק לנהל "התקפות תגמול", אין להכחיש כי הצד האלים של המפלגה לא נעלם לחלוטין.

חמאס

• שם מלא: "חמא"ס" הוא ראשי התיבות של חראקת אל-מקאומה אל-אסלאמיה ("תנועת ההתנגדות האסלאמית") - ופשוט פירושו "כיבוש"
• מקורות: 1987
• מייסד: הסניף הפלסטיני של האחים המוסלמים> החמאס הוא מפלגה קיצונית הנחשבת לארגון טרור על ידי ישראל והקהילה הבינלאומית. מטרת המפלגה היא הקמתה של מדינה אסלאמית וחורבן ישראל. בעוד שחמאס הפך מתון יותר, מטרתו ומדיניותו העיקרית היא התנגדות מזוינת.

עמדת חמאס כלפי ישראל:

דוחה את פתרון שתי המדינות;

• דוחה את תהליך השלום ואת האפשרות להשיג שלום עם ישראל;
• ביצוע פיגועי התאבדות וסוגים אחרים של התקפות נגד כוחות הביטחון הישראליים והאזרחים;
• מחפש את חורבן ישראל; ו

רוצה להקים מדינה פלסטינית, הכוללת את הגדה המערבית, רצועת עזה, ירושלים וישראל.

גדודי עז אלדין אלקסאם המזוהים עם חמאס הם בין החטיבות הקטלניות ביותר באזור. בעקבות האינתיפאדה הראשונה הם השתלטו על רצועת עזה, ולמרות שהם התחייבו להפסקת אש בלתי פורמלית מאז 2005, הם מפגינים לעיתים רקטות ומבצעים פעולות תגמול.

• המצב הנוכחי
• הפתח תמיד היה המפלגה המובילה; אך התמיכה של חמאס גדלה - עד כדי כך שהפת"ח הובס בבחירות 2006. לאחר חודשים של תסיסה וחוסר יציבות פנימית, מצאו שני הצדדים הסכם ופתח הצטרף לממשלת האחדות כשותף זוטר, ואילו החמאס הפך לשותף הבכיר במארס 2007.
• עם זאת, מרס 2007 מציין את תחילתו של סכסוך בין שני הפלגים:
• מרץ 2007: ממשלת האחדות נכנסת לתפקיד, אך חמאס מסרבת להפסיק את ההתקפות על ישראל;
• יוני 2007: חמאס משתלט על רצועת עזה.ככל שמתים יותר מ -100 בלחימה, הכריז הנשיא עבאס על מצב החירום ופטר את ממשלת האחדות;

נובמבר 2007: שיחות השלום בין ישראל לפלסטין מתווכות על ידי נשיא ארה"ב לשעבר ג'ורג 'בוש;

ינואר 2008: הסכסוך ברצועת עזה הולך וגובר ופלסטין סובלת מחסור במזון, חשמל, דלק ומים;

דצמבר 2008: עם מבצע "עופרת יצוקה", ישראל יוצאת לפלישה אכזרית לרצועת עזה, בה נהרגו למעלה מ -1000 אזרחים;

ינואר 2009: למרות סוף כהונתו, הנשיא עבאס מחליט להישאר בשלטון עד לבחירות לנשיאות ולפרלמנט;

• אמצע 2009: מצרים תומכת בשיחות פיוס בין שתי הקבוצות;
• מאי 2011: חמאס ופתח חותמים על הסכם אחדות; עבאס (מנהיג פתח) וח'אלד משעל (מנהיג חמאס) נפגשים בקהיר לחתום על הסכם הפיוס;
• מאז שנת 2011 גבר המתח בין שני הפלגים שוב, והפיוס הסופי והשלם עדיין לא הושג. היום, מחמוד עבאס - מנהיג פתח - הוא נשיא פלסטין.
• פערים בין פתח לחמאס
• פת"ח וחמאס הן שתי המפלגות הפלסטיניות העיקריות. בעוד ששניהם חותרים לעצמאות מן המעצמות הכובשות, המדיניות והפרספקטיבות שלהם לא יכולות להיות שונות יותר.
• פתח הוא קבוצה חילונית ומתונה הכרוכה באינטרסים ישראליים באמצעות הסכמי אוסלו, ואילו חמאס היא קבוצה דתית (סונית בעיקר) קיצונית, שכותרתה כארגון טרור;
• הפת"ח תומך בפתרון שתי המדינות, כמו גם באפשרות לפיוס עם ישראל, בעוד שחמאס דוחה את פתרון שתי המדינות וקורא להשמדת ישראל;
• פתח רוצה מדינה פלסטינית ברצועת עזה ובגדה המערבית, כשמזרח ירושלים כבירה ואילו החמאס רוצה מדינה פלסטינית המקיפה את הגדה המערבית, רצועת עזה, ירושלים וישראל;

חטיבות פתח הן פחות אלימות וקשורות להסכם הפסקת אש בלתי רשמי מאז 2005, בעוד הכנפיים החמושות של חמאס הן אלימות יותר וממשיכות לירות רקטות על ישראל למרות הפסקת האש; ו

מחמוד עבאס - הנשיא הנוכחי של פלסטין - הוא מנהיג הפתח בעוד החמאס איבד את אחיזתה בממשלה.

סיכום

• המאבק על העצמאות וההגדרה העצמית של העם הפלסטיני נראה כמאבק אינסופי נגד הכוחות הכובשים הישראליים, אשר נהנים מתמיכתן של מעצמות-על בינלאומיות כמו ארצות-הברית. לאחר עשרות שנים של עימותים, התעללויות ואלימות, הקיפאון נשאר והמצב מסובך עוד יותר עקב פערים פנימיים בין מפלגות פלסטיניות, בייחוד בין פתח לחמאס.
• הרשויות והמפלגות הפלסטיניות תומכות במאבק לעצמאות וקוראות להקמת טריטוריה פלסטינית עצמאית, כפי שנקבע בהחלטות העצרת 181 (II) ו- 194 (III). עם זאת, הדרכים שבהן פת"ח וחמאס חותרות לעצמאות ולחופש מהכיבוש שונות מאוד:
• הפת"ח הוא מתון ולא אלים בעוד החמאס קיצוני ואלים;
• פתח הוא מפלגה פוליטית עם מיליציות קשורות, ואילו חמאס נחשב לארגון טרור;
• חטיבות פת"ח מקיימות (כביכול) פעולות תגמול בעוד הכנפיים החמושות של חמאס ממשיכות לירות רקטות לעבר ישראל;

הפת"ח הוא חילוני ואילו החמאס הוא דתי - בעיקר סוני;

פתח תומך בפתרון שתי המדינות ורוצה מדינה פלסטינית עם הון במזרח ירושלים, בעוד החמאס רוצה לשלב את ישראל במדינה פלסטינית;

פת"ח חתם על הסכמי אוסלו (וכושלים) ומטפח קשרים דיפלומטיים ויחסים עם ישראל, ואילו חמאס דוחה שיחות שלום ופשרות; ו

• פתח הוקם בשנות החמישים וחמאס ב -1987.
• הפת"ח היה מאז ומתמיד המפלגה המובילה בפלסטין, אך החמאס ניצח בבחירות ב -2006, ובשנת 2007 יצרו שתי הממשלות ממשלת אחדות משותפת. אולם, סכסוכים פנימיים בין שני הפלגים הביאו למלחמת האזרחים הפלסטינית. היום נשיא פלסטין הוא מחמוד עבאס, מנהיג פתח.