ההבדל בין עברית עתיקה למודרנית הבדל בין
עברית עתיקה, הידועה גם בשם העברית המקראית או הקלאסית, שונה במידה רבה מן העברית המודרנית. זה שונה באופן משמעותי אוצר המילים, הפונולוגיה, הדקדוק בהיבטים רבים אחרים.
עברית עתיקה היא שילוב של דיאלקטים שונים, אשר שימשו בארץ העתיקה בתקופה שבין המאה ה -10 לפנה"ס למאה הרביעית לספירה. העברית המודרנית מאידך גיסא התפתחה כשפה משותפת של עם ישראל. העברית המודרנית היא כיום שפה חילונית של ישראל.
עברית בימי קדם לא נאמרה כשפת אם, אך הייתה בשימוש נרחב בהקשרים הליטורגיים. במהלך השנים, הרבה וריאציות עלה בהגייה וסגנונות פונולוגיים שונים פותחו. הספרדים והאשכנזים היו שני הסגנונות שצצו. הסגנון הקודם היה באופנה בחצי האי האיברי ובמדינות האימפריה העותומנית לשעבר. הסגנון האחר נראה בעיקר במרכז / מזרח אירופה. העברית המודרנית מבוססת בעיקר על הסגנון העברי הספרדי.
דבר נוסף שניתן לראות עם השפה העברית המודרנית הוא שהוא שילב נויולוגיות רבות ומילות מפתח המתארות מילים חדשות רבות שלא היו קיימות בימי קדם. כאשר מסתכלים על השפה העברית העתיקה, המתיחות לא היתה חשובה ולא היה בה עבר, הווה ועתיד. אבל בעברית המודרנית, יש הבחנה ברורה בין שלושת העבר, ההווה והעתיד.
גם במבנה המשפטים יש הבדל משמעותי בין הגרסאות הקדומות והמודרניות של השפה העברית. בשפת העברית העתיקה, למשל, משפט התחיל עם הפועל ואילו בעברית מודרנית, משפט מתחיל בדרך כלל עם נושא אשר לאחר מכן בעקבות הפועל ואת האובייקט.
סיכוםעברית עתיקה הייתה שילוב של דיאלקטים שונים, והיא שימשה בישראל העתיקה בתקופה שבין המאה ה -10 לפנה"ס למאה הרביעית לספירה. העברית המודרנית, לעומת זאת, התפתחה כשפה משותפת של עם ישראל.
עברית מודרנית מבוססת בעיקר על הסגנון העברי הספרדי.
- בשפה העברית העתיקה, המתיחות לא היתה חשובה ולא היה בה עבר, הווה ועתיד. אבל בעברית המודרנית יש הבחנה ברורה בין "העבר, ההווה והעתיד של שלוש השנים".
- בעברית עתיקה התחיל משפט עם הפועל ואילו בעברית מודרנית, המשפט מתחיל עם נושא שבדרך כלל אחריו הפועל והאובייקט.
- -> -
