ההבדל בין DNS ל- DHCP ההבדל בין
המספר הראשון שנדון בו הוא כתובת ה- IP. כתובת ה- IP או Internet Protocol היא מזהה ייחודי ברשת המאפשר לחבילות למצוא את היעד שלה. באופן מסורתי, מנהל מערכת יצטרך להקצות כתובת IP לכל מחשב המחובר לרשת, אך הצורך להקצות כתובות IP הביא באופן דינמי ליצירת DHCP או Dynamic Protocol Configuration Protocol. DHCP רק צריך אלמנט אחד של הרשת לפעול כשרת; השרת היה להקצות כתובות IP לכל רכיב רשת המבקשת אחת. בהתאם להגדרות של מנהל המערכת, זה יכול להיות באותו כתובת IP בכל פעם או כתובות IP שונות שניתנו על חכירה בזמן.
זה גם באחריות של שרת DHCP לספק ללקוחותיה DNS (Domain Name Server). שרת זה הוא מחשב נוסף באינטרנט המשמש מטרה מיוחדת מאוד לפשט את הגלישה שלנו. כפי שאמרתי לעיל, לכל מחשב ברשת יש כתובת IP ייחודית משלו. זה נכון גם באינטרנט. לכל רשת או מחשב שמתחבר לאינטרנט יש גם כתובת ייחודית. זה יהיה די מטלה לזכור כל אחת מכתובות ה- IP של האתרים שאנו מבקרים לעתים קרובות, ולכן אנו משתמשים שמות תחום שאנחנו כבר די רגיל ואין עוד שום בעיה לזכור. כאשר אנו רוצים לבקר באתר או בדף באתר, אנו מזינים את כתובת האתר בדפדפן. הדפדפן היה יוצר קשר עם ה- DNS ומבקש את כתובת ה- IP המשויכת של שם התחום שהזנת; באמצעות כתובת ה- IP המתקבלת, הדפדפן יוכל לתקשר עם המחשב ולבקש את דף הבית שלו או את הדף הספציפי שביקשת.
למרות שדפדוף האינטרנט מלא במספרים, התהליכים שקופים למשתמש הקצה. רק מנהל המערכת יצטרך להתמודד עם מספרים אלה. מערכות כמו DNS ו- DHCP, כאשר עובד ללא רבב, מבטיח כי משתמשי הקצה לא צריך להתמודד עם המורכבויות הדרושות עם תקשורת באינטרנט.
