ההבדל בין Nominative and Accusative
Nominative לעומת מאשים
Nominative ואשמה הם מקרים חשובים במעטים שפות של העולם כגון גרמנית, לטינית, צרפתית, וכן הלאה. באנגלית, יש גם כמה מקרים, אבל הם לא כל כך חשוב. רוב הדוגמאות בשפה האנגלית ניתן לראות את השימוש כינויי גוף. אנשים נותרים מבולבלים בין מקרים נומינטיביים ואשמים. למעשה, השימוש במקרים אלה הוא הרבה יותר בולט בשפה הגרמנית, שם הם לא נשארים מוגבל רק כינויי גוף. מאמר זה מנסה להדגיש את ההבדלים בין מקרים נומינטיביים ואשמים.
-> ->קל לראות את השימוש במקרים באנגלית בעזרת הכינוי שהוא הופך אותו. אז, בעוד המקרה הוא כמו שהוא משחק, הוא הופך אותו כאשר אתה שואל אותו או לתת לו משהו. אבל כאשר התלמיד לומד שפה כמו גרמנית, הוא נתקל בבעיה של מקרים לא רק כינויי שמות, אלא גם בשמות עצם, מאמרים, תארים, וכן הלאה. באנגלית, נותרו רק מעט מאוד מקרים, עם דוגמאות של מועמד להיות הוא, היא, זה, הם וכו '. דוגמאות של מקרים מאשימים באנגלית הם אותו, אותה, אותם, אותנו, אני וכו'
-> ->Nominative
במקרה המינוח משמש תמיד עבור הנושא במשפט. זו מילה שאומרת לנו מי עושה מה לפי הפועל של המשפט. לכן, הנושא של הפועל הוא תמיד במקרה nominative.
מאשים
המקרה האכזרי משמש תמיד לאובייקט של הפועל שהיא המילה שמקבלת או מקבלת את הפעולה של הפועל. לכן, "אני" הופך את המקרה ההאשמתי של כינוי אני כאשר הוא מקבל את הפעולה. זה פשוט לזכור עבור תלמיד של אנגלית ולכן אין דגש על קבלת התלמידים ללמוד על מקרים.
-> ->מה ההבדל בין Nominative ו מאשים?
• המקרה המינוח של הכינוי משמש לנושא הפועל, ואילו המקרה ההאשמתי של הכינוי משמש לאובייקט הישיר או למילה המקבלת של הפועל.
זהו הסבר פשטני מדי המבוסס על השפעת המקרים רק על כינויי שפה באנגלית. מקרים אלה הופכים חשובים בשפות אחרות כגון לטינית וגרמנית שבה הם נשארים מוגבלים לא רק כינוי אלא שמות עצם, שמות תואר ומאמרים, כמו גם.
