ההבדל בין רצון ו ההבדל בין
האם לעומת
המילים "יהיה" ו "יהיה" הם פעלים מודאליים המשמשים להביע הצעות לגבי העתיד. הם משמשים בדרך כלל לסירוגין הן בבריטניה והן באנגלית שפות אנגלית. השימוש "יהיה", אם כי, הוא כבר מיושן ו "יהיה" משמש לעתים קרובות ביותר כיום.
המילה "יהיה" משמשת להביע פקודה, דבר שהוא חובה כמו במקרה של תקנות וחוקים. הוא מצביע על קביעה ועל מה שאין מנוס ממנו במשפט זה: "תצטרכי ללכת. "זה משמש לרמוז צורך, חובה, ומה אמור להיות. כמה ספרי הדרכה מספקים כי "יהיה" משמש האדם הראשון על עתידה פשוט מתוח. לדוגמה: "אני אעזוב בבוקר כדי שאוכל לחזור מוקדם אחר הצהריים. "המילה" יהיה "בא מהמילה האנגלית התיכונה" שאל ", אשר באה מהמילה" ססאל "האנגלית הישנה, אשר בתורו נגזרת מהמילה הגרמנית הישנה" scal "שפירושה" חייב "או" צריך. "השימוש הראשון הידוע היה לפני המאה ה -12.
המילה "רצון", לעומת זאת, באה מן המילה האנגלית הישנה "wille" או "wyllan", הדומה למילה הגרמנית הישנה "wili", אשר נגזרה מן המילה הלטינית "velle" כלומר "רוצה" או "לרצון. "זה היה בשימוש הראשון לפני המאה ה -12.זה פועל עוזר כי הוא משמש עם פעלים אחרים אבל אין צימוד משלה. זה משמש בדרך כלל אנשים השני והשלישי על עתידה פשוט מתוח. לדוגמה: "לא תלך איתם. ""הוא יבוא מחר. "זה מצביע על כוונה, נכונות, תשוקה, פעולה או מגמה רגילים, או סירוב. דוגמאות הן המשפטים הבאים: (1) "אני אלך לעיר בבוקר. "(כוונה) (2)" הוא לא ילך גם אם הוא נשאר לבד בבית. (סירוב)
תוך שימוש בשתי המילים במשפט חקירה, המילה הנכונה לשימוש תהיה זו שצפויה בתשובה. דוגמאות: (1) "נלך עכשיו? ""כן, כן. "(2)" האם תבוא מוקדם מחר? " "כן אני אעשה. "
1. המילה "צוואה" היא פועל מודאלי המשמש את האדם השני והשלישי במתיחתו העתידית, ואילו המילה "יהיה" היא גם פועל מודאלי שבו נעשה שימוש בגוף ראשון במתיחתו העתידית.
2. המילה "יהיה" יש קונוטציה חזקה יותר מאשר המילה "רצון. "
3. המילה "יהיה" משמש כדי להצביע על משהו נדרש, בהבטחות, פקודות, ואיומים בזמן המילה "רצון" משמש כדי להצביע על כוונה או משהו צפוי.
4. המילה "יהיה" מגיע מן המילה האנגלית הישנה "ססיל" ואילו המילה "יהיה" מגיע מן המילה האנגלית הישנה "ויל. "
